בראשית

מאת: אהרון מגד
דמות: הנחש
הערות: הוצאת אור-עם. מונולוג ערוך מעמודים 33-34
(מונולוג ערוך)

סלחי לי על שאלתי אבל..האם שאלת את עצמך אי פעם מדוע אסור..?
אני אומר לך מדוע.את מבינה,הוא רוצה להרגיש את עצמו השליט!
תראי,הוא נתן חופש גמור לכל הבריות שבגן.לך,לי,כל בעלי החיים חופשיים בעצם לעשות ככל העולה על רוחנו.
הוא אינו מתערב.הוא..איך לומר זאת..בעל אחוזה..ליברלי..מאוד.
מלכתחילה החליט להשליט את "עקרון החופש בגן".
"..אני נותן לכם הכל על חשבוני,חינם,אין עבודה,כדי שתהנו מחייכם ללא דאגה.."
אבל תראי,מה נשאר לו עכשיו?הוא גמר את עבודתו!אין לו מה לעשות יותר,הוא..בפנסיה אם אפשר להתבטא כך..
כולנו חיים את חיינו כאילו לא היה קיים כלל.בעצם,כאילו לא בזכותו אנחנו חיים.
אבל הוא איננו רוצה להרגיש עצמו מיותר!הוא רוצה להיות השליט אז הוא החליט להטיל יסור כלשהו.לא חשוב לו מה,לא חשוב לו מדוע,העיקר שיהיה איסור.
"בעץ אחד אסור לגעת!"(בפאתוס)
הבלים!לא הפרי חשוב לו אלא האיסור!
באיסור הזה הוא קונה את היתרון עלינו..היתרון היחיד!
אווו..כמה שהוא נ הנה מזה,איך שאת מהלכת סביב העץ ואינך מעיזה לקטוף..מעיו ששים בו,עיניו מתגלגלות בחוריהן,שפמו רועד צתענוג..
האין בזה..התעללות?
אני..?אני כבר טעמתי מזה פעם אחת..שלוש פעמים..מה אני אומר שלוש..חמש פעמים..עשר..שתיים עשרה פעמים..מי סופר?!
הטעם..?מממ...אלוהי...
רוצה?
 
חזרה לעמוד קודם