משפטי אונס

מאת: חנוך לוין
דמות: נאנסת
הערות: מתוך "משפטי אונס ואחרים". מונולוג הנאנסת בבית המשפט, לקראת סוף המשפט.
 

אף פעם לא הבחנתי כמה שהשמים ריקים כמו אז שרבצת עלי במלוא כובדך וניסרת.
נשיפותיך החמוצות על פני ואני מביטה למעלה מחפשת משהו להאחז בו ואין
וכה מושפלת..מושפלת..מושפלת!
עכשיו גם אתם בוכים
ותמיד מאוחר
זה הבכי שלכם!האפילוג השמנוני לכל מחזות התואבה שבעולם!
אני כל כך שונאת אתכם

ואתה,אתה שלי,אתה תמות בשבילי, שמחת קצת על פירפורי, עכשיו תורי לשמוח על שלך
מפיך השתרבבה לשון כחלחלה ומפי לשון ורדרדה מפזזת,
ובפעירת פיך במחנק,אסגור את רגלי,באנחת רווחה

כי אני היא שאהפוך אותך למת,לגופה,לאבק,לשבריר אויר,ללא כלום.

 
חזרה לעמוד קודם