ליל העשרים

מאת: יהושע סובול
דמות: מרים
הערות: עמ' 65-66
 
סופראג'יסטית. סופראג'יסטית. בתולה סופראג'יסטית שכמותך. (משליכה באוויר חפצים וסמרטוטים מתוך החבילה הפתוחה) בתולה סופראג'יסטית יבשה. (היא מנערת את אפרים ממנה) עזוב אותי. בתולה סופראג'יסטית. רחם יש לך בתוך הבטן? מוזאון יש לך. ספרייה אקדמית יש לך, ולא רחם, ארסנל של אידאות ולא רחם. זה מה שיש לך. (עקיבא מנסה לאחוז בה) אל תיגע בי. גוש קרח. ערווה יש לך? וגינה יש לך? מסדרון של אוניברסיטה יש לך, ולא וגינה. את לא אישה. את לא אשה. את אישה בדיוק כמוני, ולא גבר. את לא גבר. היא אישה בדיוק כמוני. את צריכה למצוא לך גבר, את צריכה. גבר שישכב איתך ויעשה לך טוב. גבר שיכניס לך פינס למסדרון האוניברסיטה, יהפוך אותו לוגינה ויוציא לך את כל האידאות מהרחם. זה מה שאת צריכה. (נפתלי מנסה לאחוז בה אך היא עוצרת אותו) לך ממני, עובר. שיזרוק משם את כל הספרים וכל האידאות למזבלה, וישים לך שם עובר. תינוק. ילד, ילד. זה מה שאת צריכה... אומללה... אומללה... אומללה.. (היא מתמוטטת לתוך חיקה של נחמה) אני אוהבת אותך... תסלחי לי ... אני אוהבת אותך ... אני אוהבת אותך כמו שאת עצמי...
 
חזרה לעמוד קודם