אלמה

מאת: יהושע סובול
דמות: אלמה
 
הסבר? אני אתן לך הסבר הייתי בת 22 בקושי כשפגשתי אותך. אתה כבר היית בן 42 מנהל האופרה המלכותית , מה ידעתי על החיים כשביקשת שאהיה שלך? כפית עלי דילמה נוראה , שאלתי את עצמי אם אני אוכל לאהוב אותך כמו שמגיע לך ,כמו שאני מסוגלת לאהוב. אבל כבר לא הייתה לי ברירה הייתי בהריון. מה הייתי ילדה? לפני שהבנתי מה קורה לי הייתה לי תינוקת.
אתה נסעת לקונצרטים שלך , לבכורות , לאופרות בכל רחבי אירופה. ואני נשארתי עם הבקבוק.
רציתי שתהיה לידי אבל אתה לא רצית לצאת איתי לחופשה , לא הסכמת שאתפור לעצמי שמלה חדשה , בכל דבר כזה ראית בזבוז , מותרות , הרגת כל שמחה שהייתה בי.
כן הרבה תכונות שלך דחו אותי , כן הריח שלך , הנטייה שלך לפזם כל הזמן , אופן הדיבור שלך, אולי זה באמת קשור למוצא שלך היהודי.
היית מחזיק אותי בזרועותיך ואני לא יכולתי לזהות את הרגשות שלי. אוהבת או לא? אם אוהבת את מי? את מנהל האופרה? את המנצח הגדול? את ה-איש?
המוסיקה שלך כל כך זרה לטעמי אולי זה שוב המשהו היהודי , לא מאמינה בך כקומפוזיטור.
טיפשה שכמותי , ציפיתי שתעודד אותי להלחין שתתמוך ביצירה שלי , אתה המשכת ללחוץ עלי יום יום עם המכתבים שלך.
אתה מבין? בפעם הראשונה בחיי הבנתי מה אהבה יכולה להיות בין גבר ואישה. לא מכתבי אהבה , לא אהבה במילים על נייר , אהבה בין שני יצורים חיים , בין שני גופות צעירים נהדרים.
 
חזרה לעמוד קודם