קידוש

מאת: שמואל הספרי
דמות: אריה
הערות: המונולוג חתוך מתוך דיאלוג של אריה הדתי עם בנו הצעיר יוסי. הדיאלוג, שפותח את המחזה, מופיע בעמ' 9-13. המונולוג הזה הוא בעמ' 12-13. חלק א' מופיע בעמ' 10-11. בין הכוכביות נמצא קטע מעבר שהוספתי כדי לקשר בין שני קטעים.
 

[בכעס] אני לא רוצה לשמוע שום וויכוחים! אני מבטל שיעורים פרטיים בשביל לשבת איתך, אז שלא תהיה לי פה שחקן כדורגל! מה אני מבקש ממך, שתכיר תורה? תאמין לי שבזכות שידעתי לא רק תורה, אלא גם ברית חדשה, אני יושב איתך פה היום! תסתכל עליי, לא כמו שאני היום, אלא עם שיער ארוך, זקָן, בגדים קרועים... מה אתה צוחק, כסיל? בשלג, ביער, מת מרעב, דופק בדלת של איכר גוי שיסתיר אותי, והגוי אומר לא, מה אתה היית עושה? אני, ציטטתי לו את הברית החדשה, לוקאס פרק ג', כשישו אומר שבעתיד, בקץ הימים, אבוא אליכם יחף וקרוע, עייף ורעב, אדפוק בדלת ואבקש מקלט., ואתם לא תכירו אותי ותגרשוני וכך תעכבו את מלכות השלום. והגוי מסתכל עלי ורואה את ישו, ומסתיר אותי לכמה חודשים. עכשיו אתה מבין למה צריך לימודים, יוסי? *ועכשיו אנחנו חוזרים ללמוד רציני אחרי שיעור ההיסטוריה עליי שעשיתי לך*, ואמא לא תציל אותך, כלומניק קטן. ["מונע אותו מלדבר"] כן, כן, אתה כלומניק. אתה תעמוד בעוד חודשיים על הבמה בבית הכנסת, ואנשים יסתמו את האוזניים, כשישמעו את השגיאות שלך, כאילו באת מבית של קצבים. ואתה לא תדע איפה לקבור את עצמך מרוב בושה, תאמין לי [נשמע מפתח מסתובב בחור המנעול] הנה אמא שלך באה, ניצלת, אפס קטן. [יוצא מהבמה].

 
חזרה לעמוד קודם