חברות הכי טובות

מאת: ענת גוב
דמות: ללי
הערות: עמ' 82. הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
איזה טיפשות אתן. זה לא סנוביות. זה בסך הכל פחד מאינטימיות.את יודעת איך קינאתי בכן כל היכולת הזאת לריב ולכעוס ולהעלב ולקנא...הלוואי שהייתי יכולה פעם אחת לצרוח כמו שצריך, אבל אני לא. את יודעת מה זה להיות פחדנית? זה להיות משותקת.רק לא לעשות גלים.רק לא שינויים.אתן נראתן לי כל כך נועזות, שזה נראה לי שיא האומץ להיות חברה שלכן.בשביל זה הייתי מוכנה לאכול את כל החרא שלכן. הגלים שאתן עשיתן לידי הספיקו בשביל להרטיב אותי קצת,בלי להסתכן בטביעה. זה מום כזה. בגלל זה לא הצלחתי לעשות לי משפחה...
(שתיקה)
ועכשיו, כש...קרה מה שקרה, הייתי חייבת לשתף מישהו...קרוב. ו... אין לי. אתן הייתן הדבר הכי קרוב למשפחה שהיה לי ו... אני צריכה משפחה עכשיו...
 
חזרה לעמוד קודם