משחקים בחצר האחורית

מאת: עדנה מזי"א
דמות: התובעת
הערות: ע"מ 71 הוצאה לאור "אור עם" (מהדורה ראשונה- תשנ"ג -1993)
 
אני מקבלת את דברי הסנגורים.(פאוזה) היא ילדה רעה דבורי. היא אוהבת לשחק בחצרות אחוריות. היא טיפוס כזה, שמתגרה בסכנה. באלימות. בהתבזות. מיותר להוסיף, שלא מעודף אהבה וילדות מאושרת אנשים הופכים למין טיפוסים, שמחפשים את תשומת הלב דווקא באיזורים החשוכים. אז היא מין ילדה כזאת. אז מה?!! מה זה אומר?!! שהיא רצתה, ששלושה נערים ישכבו איתה? וישפילו אותה? ויהפכו אותה לבול עץ אילם? היא רצתה לשחק איתם, והם ידעו, שהיא רק רוצה לשחק. אבל הם השתמשו במשחקים. הם טשטשו את הגבול בזדון. הם חדרו לגופה ולנפשה בכוח מחופש למשחק. אז אם לא היו להם רחמים או שליטה עצמית, אז כמו במשחקים- מי ששובר את הכלים- הוא המפסיד.
 
חזרה לעמוד קודם